כיצד ניתן להתמודד עם ריבים שחוזרים על עצמם ולייצר חיבור זוגי אינטימי ובטוח?
ענבל גבעון, צוות מכון ראות
לפי ג'ון גוטמן, אחד החוקרים המובילים בעולם בתחום הטיפול הזוגי, כל זוג רב את אותו הריב מתחילת הקשר ועד סופו. מה שקובע את איכות הקשר ועמידותו זה היכולת לווסת את הרגש ולעצור את הריב כמה שיותר מהר. דבר זה יקרה אם בני הזוג יפנו זה לזו באופן שהם יוכלו לתת ו לקבל מענה למה שהם באמת מבקשים וצריכים.
לעניין הזה בדיוק – נותנת מענה הפסיכולוגית סו ג'ונסון. ג'ונסון פיתחה את שיטת טיפול זוגי ממוקד רגש (EFT). לדבריה אהבה היא תחושה של ביטחון רגשי, אל מול בדידות וניכור. לטענתה, כשבני זוג לא מרגישים את הביטחון הרגשי שלו הם זקוקים, הם יביעו "מחאה" על העדרו. כאשר המחאה לא תתקבל ע"י בן/בת הזוג יווצר מעגל תקשורת שלילי. בהתאם לכך היא פיתחה מודל טיפולי מובנה שמטרתו לחזק את קשרי האהבה דרך בניה של מרחב התקשרות בטוח. טיפול זה הוא אחת הגישות המובילות כיום בטיפול זוגי (אחד הטיפולים המוכרים כיום) ומבוסס על מחקרים רבים וניסיון קליני רחב.
ב-EFT ננסה להבין מהם הצרכים הבסיסיים שמניעים את הדפוס החוזר הזה, ושבני הזוג לא מצליחים לספק זה לזו, בגלל המריבות. ונראה איך הם יכולים להביע את הצורך בפני בני זוגם ולתת לשני את מה שהוא זקוק לו. כך, הריבים יכולים לדעוך מהר יותר ולהפסיק לפגוע בקשר.
גישה זו מבוססת על ידע תיאורטי נרחב, ובבסיס על תאוריית ההתקשרות, המדברת על חשיבות הקשר הראשוני בין תינוק לדמות המטפלת העיקרית. זאת כבסיס ליצירת תחושת ביטחון בהתמודדות עם אתגרי החיים ובקשרים בינאישיים במהלך החיים. לפי ג'ונסון, קשר זוגי דומה במהותו לקשר הראשוני, בכך שאנו זקוקים לבני הזוג שלנו כדי להרגיש בטוחים ואהובים. ג'ונסון טוענת שכדי להעז להתנסות באתגרים בחיים ובתוך הקשר (למשל בתחום המיני), אנו זקוקים להיות בטוחים שבני זוגנו נמצאים שם מאחורינו כדי לתמוך בנו ולהיות שם בשבילנו ככל שנזדקק. למעשה, כל אחד מאיתנו שואל בליבו את השני לאורך הקשר ובמהלך אינטראקציות שונות- האם אתה שם בשבילי? כלומר, האם אתה נגיש אלי? זמין? מעורב רגשית במה שעובר עלי ושאני חולק איתך?
פן נוסף ש-EFT מבוסס עליו הוא מחקר עצום בתחום הנוירופסיכולוגיה, מחקר, המאפשר לנו, יותר מאי פעם בעבר, להבין כיצד אנו מווסתים רגש. המחקר שופך אור על השאלה מהו רגש, כיצד הוא בא לידי ביטוי בגוף, ומה קורה לנו בגוף כשמשהו באינטראקציה הזוגית מעורר בנו רגש זה. ביחסים זוגיים מדובר ברגשות שמקורם בחוויות קדומות, ראשוניות, או כאלה הלקוחים מחוויות עבר בקשר הנוכחי, מקשרים קודמים או מחוויות קודמות.
נמחיש קצת כיצד עובד הרגש במערכות יחסים: אדם שחווה קשר ראשוני לא בטוח כילד, כאדם מבוגר בן/בת הזוג יכולים להפעיל "טריגרים" שגורמים לו לחוש בודד, לא אהוב, לא מוערך וכדומה. הזיכרון של האירועים שיצרו תחושות קשות כאלו אינו מודע הרבה פעמים. אך מה שהאדם חש במוח ובגוף בהווה זו תחושת "סכנה", המאותתת לו שמשהו מאיים, לא בטוח קורה עכשיו בקשר. כדי להשיב לעצמו תחושת ביטחון האדם עשוי להגיב בכעס/האשמה או לחילופין בהתרחקות ובהתנתקות.
התיאור לעיל איננו לגמרי חדש , אך ג'ונסון מפנה את תשומת הלב לשני אלמנטים השונים מטיפול פסיכולוגי מסורתי –
היא מדגישה את רגע ההווה ואת התחושות שהוא מעורר, ומתמקדת הרבה פחות בעבר! והיא מסבירה שתגובות אילו, אמנם מופנות לבן/ בת הזוג אך בעצם נועדו כדי לווסת את תחושותיו הקשות של האדם עצמו על ידי ניטרול המצב המאיים בינו לבין בת הזוג (הנחווה כך בתוכו בעיקר בגלל חוויות עבר). הבעיה היא, שלרוב תגובות אלו מפעילות "טריגרים" אצל האדם השני, שמקורם בחוויות עבר מחייו שלו. ברגע שחוויה זו "ניצתת" בו הוא מגיב באופן מתגונן בדרך שרק מלבה את הרגשות השליליים! זאת, בדרך כלל על ידי התנתקות והימנעות מהזולת – בדיוק ההיפך ממה שמתבקש.
בגישת EFT עוסקים הרבה פחות בתכני המריבה, ומתמקדים במנגנון הרגשי המלבה אותם ומחפשים דרכים לווסתו מחדש. המנגנון הרגשי של הריבים הללו הוא בעל צורה של דפוס מעגלי החוזר על עצמו שנקרא "סייקל". הסייקלים הללו הם עוצמתיים משום שהם נוצרים, כאמור, על ידי רגשות עמוקים, קשים וכואבים וכן אינם מודעים. רוב האנשים מרגישים שהם מגיבים למשל לדברים כמו: האם האדם השני זכר להוציא את הזבל, את יום ההולדת שלי או להתקשר אלי מהעבודה, אבל למעשה הם מגיבים לתחושת בדידות או דחייה שמקורה בחוויות הילדות. שני בני הזוג מגיבים, אם כן, להתנהגות האדם השני בהווה אך גם לתחושות שנוצרו בחוויות העבר.
הריבים, הסייקלים האלו, חוזרים על עצמם בצורות שונות. ג'ונסון גילתה שהדפוס השכיח של סייקלים אילו הוא: צד אחד שנוטה להגיב בביקורת/האשמה/כעס (ובעצם, פראדוכסאלית, מנסה כך להשיג תשומת לב ואהבה מהצד השני) ומנגד -צד השני שלרוב מגיב לאותה ביקורת והאשמה בהתרחקות, התנתקות ולעיתים אף בביטול. זאת כדי לא לחוש כישלון וחוסר ערך וכן כדי להימנע מלריב עם הראשון.
ניתוח המנגנון הרגשי של סייקלים אילו מביא למסקנה כזו: בני הזוג מנסים בעצם לשמר מבחינה רגשית את הקשר! הסייקלים האילו משרתים צורכי הרגעה וויסות רגשי עמוקים! אך הם עושים זאת באמצעות הסייקלים הלא מוצלחים הנ"ל, ובכך מרחיקים בין בני הזוג ומגדילים את הקרע וחוסר האינטימיות.
אם כן, מהי הדרך להתמודד עם דפוסים אלה בטיפול?
מרכיב ראשון: לייצר מרחב טיפולי בטוח. מרחב כזה נוצר על ידי נוכחות המטפל, כדמות המייצרת קשר בטוח ובונה אמון עם כל אחד מבני הזוג, מה שבהדרגה מאפשר לבני הזוג לשנות את השיח ביניהם.
מרכיב שני - בני הזוג לומדים להכיר את ה"סייקלים" שלהם, מתוודעים ומכירים את הרגשות והצרכים העמוקים הנמצאים בבסיס אותם "סייקלים". הם מבינים מה החוויה הרגשית המניעה את מריבותיהם, ומבינים שעליהם ללמוד דרכים זוגיות חדשות כדי לווסת את הרגשות המתעוררים ומופעלים במסגרת הסייקל.
ומרכיב שלישי הוא העבודה הטיפולית עצמה – סוג של אימון. בני הזוג מתנסים ב"סייקלים בכיוון ההפוך". במקום לריב את הריב הקבוע – אחרי שהבינו את מה שנמצא מתחת - נוצרים התנאים בהם ניתן לבטא את הרגשות האמיתיים ואת צרכי ההתקשרות החבויים שלהם שמניעים את הסייקל של הזוג. הם מתחילים לשתף אחד את השני במה שהם באמת מרגישים וצריכים אחד מהשני ולבקש זאת באופן רך, מדייק את הרגש שמתחת, וברור יותר. נוצרים "סייקלים חדשים" שבהן בני זוג מאפשרים לעצמם להביא את הפגיעות שלהם, להקשיב זה לזו באמפתיה ולייצר חוויה מקרבת ובטוחה אשר משפיעה על הקשר באופן חוויתי.
דוגמה לתהליך כזה עלתה בטיפול של אלון ושני (שמות בדויים), זוג בתחילת שנות השלושים לחייהם, נשואים עם שתי בנות. הם הגיעו לטיפול על סף פרידה, כשהם מרבים לריב ואינם מצליחים לייצר קרבה ואינטימיות. אלון סבל מלקויות למידה וכילד הרגיש פעמים רבות לא מוצלח וכי לא סומכים עליו. הוא פיתח תחושת מסוגלות ודימוי עצמי נמוך.
שני, כבת להורים גרושים, והיסטוריה של קשר מרוחק עם אביה, הרגישה צורך גבוה בקרבה, ביטחון רגשי ותחושה שהיא יכולה לסמוך על בן הזוג שלה שיהיה "פרטנר" נוכח ואוהב. עם זאת, חייה לימדו אותה שכדי לא להתאכזב מאנשים קרובים ולחוש עצב, בושה ואכזבה, כדאי שתיקח את הדברים לידיים שלה. מכאן התפתח סייקל בו ככל ששני הובילה ויזמה, תוך תלונה וכעס על כך שאלון אינו אקטיבי, יוזם ואינו מראה חיזור ועניין בה, הוא חש כשלון וחוסר ערך. תחושות אלו גרמו לו יותר לסגת ולהתרחק ממנה, מה שחיזק תחושה של דחייה ובדידות אצל שני (כפי שהרגישה מול אביה). בתהליך הטיפולי, חקרנו ונתנו מקום לרגשות העמוקים. אלון, לראשונה, הכיר את החלק בעצמו שמרגיש חוסר ערך וכשלון, וקיבל הרבה אמפתיה לכך מצד שני. היא בתורה הבינה איך המקום הזה בתוכו מופעל כאשר היא כועסת על חוסר האקטיביות והיוזמה שלו והחלה לחזק אותו במקום להתלונן ולבקר. אלון החל לקבל ביטחון בזכות הקבלה שחווה בשיחות עם שני שהתנהלו בטיפול. ואז החל יותר לפעול, לקחת חלק בעולמה של שני, וליזום קרבה. כלומר, עשה בדיוק את מה ששני נזקקה לו, אך לא קיבלה ממנו, כל עוד ביקרה אותו וכעסה עליו. כך, החל להתקבע סייקל חיובי שהחליף את השלילי, כשהם מודעים לסייקל השלילי ומסוגלים לראות את מה שהזולת באמת צריך ומבקש, וכן להביע את הצרכים שלהם יותר טוב. חוויות אלו איפשרו תחושת חיבור וקרבה, ביניהם. נוצרה הרגשה רבת ערך, שנוצרת בתהליכים כאלה – שבן/ בת זוגי נמצא/ת שם איתי.
לעיתים זוג עובר חוויות שיכולות להיראות נורמטיביות, יומיומיות, אולם למעשה הן מאוד משמעותיות מבחינת הפגיעה בקשר ולכן נקראות "פציעות התקשרות". מדובר באירוע או תקופה שבה אחד היה זקוק לשני והוא "לא היה שם". במצבים אלו נשארת חוויה קשה של סכנה מבחינה רגשית שאנו חשים במוח ובגוף שלנו כאשר אנחנו נמצאים עם בני הזוג.
למשל, אישה החווה דיכאון לאחר לידה ובן הזוג שלה עסוק באותה התקופה בעבודה ואינו שם לב לכך. "פציעות" כאלו עשויות להופיע גם במצבים יותר שכיחים ופחות קיצוניים, למשל: משפט חסר טקט שגבר אמר לאשתו בתקופה רגישה, חוסר התייחסות של אישה לאירוע משפיל שחווה בן זוגה בעבודה. אירועים אלו עלולים להשפיע על הקשר, כאשר לעיתים הזוג אף אינו מודע למשמעותן ולהשפעתן הקריטית על הריבים ביניהם, שהם כביכול על נושאים אחרים לגמרי, אולם למעשה הנושא הוא – עד כמה אני יכול לסמוך עליך שתהיה שם בשבילי כשאני צריך אותך?
חוויות אלו הן כמו פצע בחיבור הזוגי, כך שבכל פעם שנתקרב, נחוש את הסכנה להיפגע שוב. ואז לא נרצה להתקרב, וכך ייווצרו ה"סייקלים" שתוארו לעיל – של "מבקר/מאשים" מול "נסוג/מתרחק". הסייקלים – המריבות, העוסקות בתכנים חיצוניים ולא בצרכים הרגשיים, גורמות ל"היתקעות" של שניהם במקום הכואב הזה.
בכל המצבים האלו נצטרך לשקם את האמון באמצעות התהליך הטיפולי שהצגנו לאורך המאמר.
לסיכום, טיפול זוגי ממוקד רגש EFT נועד, בשפתו של ג'ון גוטמן שאמר שבני זוג רבים תמיד את אותו ריב – לעשות סוג של "איתחול מחדש" של המנגנון שמביא אותנו לריב. הבשורה שטיפול הEFT מביא איתו היא שאפשר באמצעות היכרות קצרה עם הבסיס הרגשי של המריבה, ללמוד דרכים חדשות כיצד לווסת הדדית את רגשות בני הזוג, ולהביאם לשינוי עמוק של הדפוס הקבוע המניע את הריבים. וכך לשפר את הביטחון הרגשי בקשר וללמוד כיצד לתת אחד לשני מענה על הצרכים הרגשיים הבסיסיים שלהם. שינוי מנגנון המריבות מאפשר לבני הזוג לחוש יותר אינטימיות וקרבה ולחזור ולהיות את מה שנועדו להיות מלכתחילה - דמויות בטוחות ותומכות זו לזה.